אם את עם מטפחת – יש סיכוי גדול שהשאלה הזאת עברה לך בראש יותר מפעם אחת.
ואם לא במילים, אז בתחושה.
אני יודעת כמה את נאבקת.
אני יודעת כמה לפעמים נמאס כבר מהשחור,
כמה פעמים את מסתכלת ברחוב על נשים עם פאות ואומרת לעצמך בשקט:
“להן זה כל־כך קל להיות יפות”.
אני יודעת כמה את רוצה שזה יבוא בטבעיות.
שלא תצטרכי להילחם כל בוקר.
שבאמת תרגישי שאת עושה את המצווה הזאת בשמחה, בגאווה, בחיבור.
שכשתסתכלי במראה – יעלה לך חיוך. אמיתי.
והאמת?
פונות אליי המון נשים שנמצאות בדיוק שם.
כאלה שעברו מפאה למטפחת,
אחת שכבר שנים מנסה ולא מוצאת את עצמה,
ואחת שפשוט עייפה מלהרגיש “לא מספיק יפה”.
והמכנה המשותף לכולן?!
כולן רוצות, באמת רוצות מהביפנכו של הלב.
אירועים.
ברגעים שבהם את כל־כך רוצה להיות הכי זוהרת, הכי מרשימה –
ואז המטפחת מגיעה,
ומכסה,
ובבת אחת משהו בפנים מתכווץ.
אז אני רוצה להגיד לך משהו, בלי סיסמאות ובלי קלישאות:
הניסיון שלך גדול.
והשכר שלך – עצום.
אבל מעבר לזה, באמת באמת, מגיע לך להרגיש טוב עם עצמך.
להיות מחוברת.
להרגיש שייכת לעצמך, ולא נלחמת בעצמך.
זה תהליך.
וכשנותנים לו זמן, כשנותנים לעצמך מקום –
בסוף החיבור מגיע.



